<h1>התרומה סימנים רכ"ה—רכ"ו</h1>
<h2>דף קנג.</h2>
מי שהחשיך לו בדרך נותן את כיסו לנכרי. הוא משמונה עשר דבר שגזרו שלא יוליכנה פחות מד' אמות אלא יתננה לנכרי ואם אין נכרי יניח על החמור בשעה שהחמור הולך ואם החמור רוצה לעכב להטיל מים יקח הכיס וכשיעקור החמור רגליו או הסוס יניח הכיס עליו על הסוס ועתה אין הבהמה עושה עקיר' והנחה שהיא לעולם הולכת לה מבעו"י שהכיס מונח עליה ואם אין לו לא חמור ולא סוס וגם אין שם עכו"ם עמו ימסרנו לתנוק ישראל אם הולך עמו ואם אין הולך עמו לא זה ולא זה ולא קטן ישראל ולא בהמה יוליכנה פחות פחות מד' אמות ויעשה הנחה קודם שיגמור ד' אמות ואם ירא מכיסו בשעה שמוליכה פן יראו אותה עכו"ם ויגזלו לא יניח אותה עליו וירוץ ולא יעמוד כלל וכשיהיה על פתח ביתו אז יזרקנה כלאחר יד קודם שיעמוד דהשתא לא עשה איסור' דאורייתא דהא מבעוד יום התחילו א"כ לא יעשה עקיר' משנכנס שבת כן א' רב הונא היתה חבילתו על כתפו רהיט ומייתי ליה פ' בתרא. פסק המהלך בדרך ולא יכול ליכנס בעיר קודם שבת ויש כיסו עליו או חבילה על כתפו יתן לנכרי ההולך עמו קודם שיחשיך ואם אין שם נכרי או אין מאמינו יתננו על הסוס מבעוד יום. ואם ירצה הסוס לעכב ולעמוד יטלנה מעליו ולכשיתחיל ללכת יתנה עליו כדי שלא תעשה הבהמה עקירה משבא שבת ואם אין בהמה עמו אז יתננה לקטן ישראל שעמו ואם אין קטן לא זה ולא זה מוליכה פחות פחות מארבע אמות ואם ידאג פן יראוה עכו"ם ויגזלו (לו) [לא] יניחנה עליו וירוץ שלא יעמוד כלל וכשיהיה לו סמוך לביתו יזרוק אותה שם כלאחר יד ונראים הדברים כמו כן אם רוא' באי' מושלים ליקח בשבת מעות שבתוך תיבתו יכול ליטלם ולהצניעם במקום אחר אעפ"י שמוקצי' הם וגדולה מזו אמרו להוליך פחות פחות מארבע אמות למי שהחשיך לו בדרך שיש מוקצה גם איכא למיחש פן יעביר ארבע אמות בלא הנחה בנתים ומה ששנינו מצילין תיק הספר עם הספר אעפ"י שיש בתוכו מעות מפני הדליקה אבל בלא ספר אסור להציל המעות לבדם היינו להציל לחצר שאינה מעורבת ואע"ג דככרות נמי לא יציל יותר ממזון שלשה סעודות היינו לחצר מעורבת אבל לביתו ולחצרו שלא הוצרכו תיקון כל מה שירצה יציל. ועוד דפירש רבינו יעקב דהתם מיירי כשהדליקה באותה בית מתוך שאדם בהול אי שרית ליה טפי אתי לכבויי אבל אם הדליקה בבית אחר יכול להציל כל מה שירצה בחצר מעורבת וה"ה מעותיו (עיין ב"י של"ד וב"ח ובהגהות וט"ז ס"ק ל"ג וט"ז ס"ק ב' ופ"א) שיכול להציל ובמקום פסידא לא יניח בשביל מוקצה כמו בשהחשיך לו בדרך שמוליכה בפחו' פחות מד' אמות ואפילו כי יהיה נמי אסור מפני הדליקה להציל מעותיו בלא שום דבר קדושה עמהם בתיק משום דילמא אתי לכבויי אבל מפני מושלי' ופחד שוללי ממון מותר דליכא למיחש כל כך לאיסורא דאורייתא. והא דאמרינן שילהי נוטל (קמ"ב ע"א) שכח ארנקי בסרטיא או בחצר מניח עליה ככר או תינוק ומטלטלה ורב אשי אמר לא אמרו ככר ותינוק אלא למת בלבד משמע דככר ותינוק נמי אסור שאני התם דפושע בשכחה טפי מבשהחשיך לו בדרך. ועוד יכול לישב שם בעירו ולשמרו או ליתן שם שומר עכו"ם אבל בפחד תפיסה מותר לטלטלן ולהצניען במקום המשתמר.
